האם החזיק ר’ יצחק אלבלג בעמדת ‘האמת הכפולה’, או שהסווה את עמדתו האמיתית? ומה מובנה של עמדה זו? האם התירה תורת ישראל לקיים יחסים בכפיה עם שבויה בסערת הקרב? האם שמע עם ישראל דיבור ישיר מאלוהים במעמד סיני? האם אלוהים לא חוזר בו לעולם מהבטחות טובות שהוא נותן? איך מיישבים את הסתירה בין הידיעה הבלתי מוגבלת של אלוהים לבין הבחירה החופשית של האדם? מדוע הקפיד שד”ל לציין בכתביו כל מקום בו שינה את דעתו בפרשנות או בהגות? איך הסביר שד”ל מדוע האישה אינה מוזכרת בדיבר על השבת בעשרת הדברות?
על שאלות אלו ואחרות, מנסה המחבר, ד”ר אפי חמיאל, לענות בספר זה. שנת הקורונה, בה שהה ספון בספריה שבביתו, אפשרה לו להגות ולחקור כמה נושאים מרתקים מעולמה של המחשבה היהודית לדורותיה, ולהעלות את פרי מחקרו על הכתב.
לאחר שסיים את הטרילוגיה על היחסים בין התבונה להתגלות בהגות היהודית בעת החדשה, התפנה המחבר לכמה נושאים מרתקים אחרים, והתוצאה מוגשת בזה לעיון הקורא.
חמיאל חוקר את ההגות היהודית בעת החדשה, בעל תואר שלישי במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. חבר בוועד המנהל של האופרה הירושלמית.
