הנהר המקסים שחוצה את מחוז בלק ארת' במינסוטה שופע מים ודגים. תושבי המחוז רואים בו ידיד ותיק, שוחים במימיו ועורכים פיקניקים על גדותיו. וזה הנהר שבו נמצאה גופתו של ג'ימי קווין ביום אביב אחד בשנת 1958 ובחזהו פצע ירי של רובה ציד.
 
ברודי דרן, שריף המחוז, נקרא לזירה. לרבים מאנשי המחוז הייתה סיבה לשנוא את המנוח – אחד מעשירי המחוז ואיש חם מזג ואלים. ובכל זאת, אנשי העיירה מפנים מייד אצבע מאשימה כלפי נואה בלוסטון, גבר שחטאו כפול: הוא אינדיאני שגר במחוז לבן ושמרני, והוא נשוי לאישה יפנית באזור שרבים מתושביו לחמו נגד הכוחות היפניים במלחמת העולם השנייה. ברודי, כמו בלוסטון ורבים מגברי המחוז, נושא את צלקות שירותו הצבאי בגופו ובנפשו, ובניסיונותיו להגיע לחקר האמת יהיה עליו להיאבק לא רק באנשי העיירה הזועמים ובאלימות המתפרצת, אלא גם בשדים הפנימיים שרודפים אותו ואת חבריו.
 
הנהר שאנחנו זוכרים הוא רומן קולח ומרתק המשלב עלילת מתח בלשי קלאסית עם רומן היסטורי המציג דיוקן של חיים בעיירה אמריקאית קטנה באמצע המאה העשרים.