אחרי שהוא הלך הוצאתי את הכביסה מהסל ואספתי גם את מה שהוא השאיר מכל הכיסאות שהוא זרק עליהם את הבגדים שלו והעמדתי מכונה. זה ככה אצל כל זוג אחרי כמה זמן. אחד תמיד זורק את הכביסה לסל והשני משאיר אחריו שובלים בכל הבית. אחד מסדר את המדיח אחרי האוכל כמו ארכיטקט סקנדינבי והשני זורק פנימה את הכלים אחד על השני כמו ילד בטנטרום. אני משאירה לך לנחש מי זה מי אצלנו בבית. לא שזה משנה משהו, כי אתם בכלל לא בשלב הזה. אתם בשלב שאין בכלל הפרדה ביניכם. אבל אנחנו, את מבינה, אנחנו כבר תכף אחת־עשרה שנים. אנחנו כבר בשלב שאנחנו שומרים אחד על הבדידות של השני. אני על כל מה שהוא ולהפך. 
 
ענת ושגיא נפגשים ומתאהבים באמצע החיים. אחת־עשרה שנים אחרי כן מיטלטל עולמה של ענת, כשהיא מגלה ששגיא מנהל רומן, והיא מנסה לברר מה נותר מהקשר ביניהם ואיך יוכל להתקיים עם האישה האחרת שנוספה לו. 
 
במכתבים כנים שאותם היא כותבת למאהבת נרקם סיפור חייה, מתגלים יחסים משפחתיים מורכבים ונחשפת זוגיות פרוצה ופצועה שמבקשת גבולות. 
 
האם תמשיך לשאת איתה את דפוסי ההתנהגות שהשתרשו בה מאז ילדותה? האם נגזר עליה לשלם את מחיר הפחד לאבד את שגיא ובתוך כך לאבד את עצמה? 
 
בספר הצד של המים ממשיכה איריס קאופמן לעסוק במנגנוני הזוגיות והמשפחה, לפרק ולבנות אותם מחדש. הספר בוחן את ההבדלים הדקים בין כוח לחולשה ובין הכלה לוויתור, ומציע מבט עמוק ובלתי שגרתי על המבנים הגלויים והסמויים של יחסי העברה במשפחה ובזוגיות, ועל השאלה הגדולה, הנצחית – מהי, בעצם, אהבה?
 
הצד של המים הוא ספרה השלישי של איריס קאופמן, ספריה טעם של מלח ולהיות או לא יצאו לאור בהוצאת ״שתים״ וזכו באהבת הקהל ובשבחי הביקורת.