הקיץ היה חם, ארוך ויבש, ועץ האלון נעשה עייף ומאובק יותר ויותר מיום ליום. יום אחד שמעה אותו ברכותינו חורק ונאנח. היא הצמידה את האוזן הפצפונת שלה אל הגזע שלו ושמעה אותו לוחש: "גשם, גשם..."
 
בהתבוננות החוצה, אל סביבתה, מגלה הקיפודה ברכותינו רמזים שמבשרים על שלהי הקיץ. ובמקביל, בהתבוננות פנימה, מתגלה סיפורה של משפחת הקיפודים העמלה יחד, בשיתוף ובקבלה, ומתכוננת לחילופי העונות ולבואו המיוחל של הגשם.

סיפור עדין ושובה לב על הכמיהה לברכות הטבע המעניקות חיים.