בספר הריאליזם בציור ארבעה ארכיטיפים של ציור ריאליסטי בהקבלה למקורות הראייה שיש באמתחתנו: העין הצופה בתופעות המציאות, המוח המפרש ומארגן את תופעות המציאות, היד המציירת את המציאות באופן התהוותי והאינטגרציה ביניהם. בהקבלה לכך, אני מציג ארבעה ארכיטיפים ריאליסטיים: ריאליזם אימפרסיוניסטי (העין), ריאליזם סטרוקטורלי (המוח), ריאליזם אקספרסיבי (היד) וריאליזם מדעי אשר מטרתו לייצג את המציאות ברזולוציה מקסימלית של איזון אסתטי. טענתי הינה שיתר סגנונות הריאליזם במהלך תולדות האמנות הם תרכובות היברידיות של ארבעת הארכיטיפים הללו. 
 
בספר מוצג מונח חדש השאול משדה הפיזיקה ומכונה בפי "עקרון אי-הוודאות האופטי" הגורס שהעין לא יכולה לתפוס את הפיקסל של נקודת הצבע, איננה יכולה לתפוס את הצורה וגם לא את הארגון הקומפוזיציוני. נקודת הפיקסל מרצדת לעבר הצבע המשלים לה, הצורה מרצדת בין עמימות למובחנות, והקומפוזיציה מרצדת בין הגיאומטרי לריתמי. לכן, המסקנה לי הינה שהריאליזם הוא רק היפותזה, אחת מיני רבות, בלכידת המציאות ובניסיון לייצג אותה בשפת הציור. 
 
ד״ר יגאל ורדי, מחבר הספר הריאליזם בציור, יליד 1953, קיבוץ משמר הנגב. סיים לימודי פסיכולוגיה קלינית ודוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. מומחה בפסיכו-דיאגנוסטיקה גרפולוגית. פרסם ספרים הגותיים בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, פילוסופיה, אמנות וניהול. עוסק שנים רבות באמנות הציור.