כשפרצה מלחמת העולם השנייה היתה פולה בת עשרים, נערה יהודיה בוורשה, המגלה שלמרות גילה הצעיר יש לה תפקיד מרכזי בהגנה על משפחתה – הגנה מרעב, מחלות, מעצר, מאסר, רצח. בזכות תושייה יוצאת דופן פולה מצליחה לא רק לשרוד את הזוועות, תחילה בגטו ורשה ולאחר מכן בברגן בלזן, אלא גם להגן על רבים מיקיריה. והיא לא בודדה במאבק: תפקיד מרכזי במאמץ על שמירת החיים וכבוד האדם ממלא גם אחיה הגדול, שמחה, מפעילי מרד גטו ורשה.
 
פולה ושמחה הגשימו את חלומם ועלו לארץ ישראל, אלא שהמאבק נמשך. שמחה מנתח את המצב העכשווי בארץ ומתריע: זה לא נגמר; לעם ישראל יש עוד דרך מפרכת לעשות, לנוכח צורות חדשות של עריצות שצומחות במדינה בימים אלה ממש. 
 
את דמויותיהם של פולה ושמחה ביססה הסופרת על חיי אמהּ ודודהּ. רק לאחר מותם, כאשר קראה ביומנו של שמחה, התגלו לה תעצומות נפשם במלואן. מעבר לחמלה ולצער שתמיד חשה לנוכח גורלם כניצולי שואה, הפציע משהו נוסף, משמעותי לא פחות: גאווה והשראה.
 
זה לא נגמר הוא ספרה השלישי של אידה קידר-מליץ, אחרי לפלנד (עברית, 2022) שזכה לשבחי הביקורת, וגינת אגוז (פרדס, 2019).