הפונטיאק לא נוחה לנהיגה. אני מבחינה במבטים המרחמים של הנהגים שעוקפים אותי. נהגת אחת מגדילה לעשות וצועקת עליי תוך כדי עקיפה, "איף יו דונט נו האו טו דרייב גו בק טו פאקינג אוקלהומה!" ואני אפילו לא יודעת איפה אוקלהומה נמצאת. לוחית הרישוי הזאת עושה לנו יחסי ציבור גרועים. יש ימים שאני יודעת שבלי האהבה של עמי אני לא אשרוד יותר מעשרים רגע, ובימים אחרים אני בועטת באהבה הזאת, מכדררת אותה כמו נייר טיוטה לא מוצלח ולא מקדישה לה מחשבה מיותרת. אבל עכשיו עמי המבותר לחתיכות חסר הכרה ואני צריכה למשוך הלאה. אולי בסוף נצטרך רופא.
 
ארבע לוויות וסבא אחד שנעלם ומסרב להשתתף בלוויה של עצמו; אם צעירה שבורחת מהבית ויוצאת למסע התפכחות אינטר־גלאקטי; אישה מגיחה מתוך חליפת העור הישנה שלה בסיפור קפקאי; קשישה נמרצת בקרב הירואי לחיים ולמוות מול נציג חברת הבנייה החומדת את ביתה. כל אלה ואחרים הם גיבורי הסיפורים הפנטסטיים, הפרועים, הפואטיים והמשעשעים בקובץ הסיפורים החדש של סלעית שחף פולג, כל הדרך מאוקלהומה.
 
סלעית שחף פולג פרצה לזירת הספרות המקומית עם עד שהגשם יחזור ספר ביכורים שזכה לשבחי הקהל והביקורת כמו גם בפרס ההוצאה לאור לספר ביכורים מטעם משרד התרבות. הספר היה לרב מכר בארץ ובחו"ל ותורגם לגרמנית ואיטלקית.