שנים-עשר משיריו של דן פגיס זוכים בספר זה לעיון משתי נקודות מבט: זו של המדען וזו של חוקרת הספרות. זה לצד זה וזה נגד זה מעמידים ורד טוהר ועדי וולפסון את שני כיווני הפרשנות במעבדה שירית ניסויית, שבמציאות האקדמית העכשווית כמעט שאינה יכולה להתקיים. מבחינה זו מבטאות המסות הכלולות בספר זה חופש אקדמי במלוא מובן המילה: לכתוב מתוך הדיסציפלינה אך לאתגר אותה ולפרוש כנפיים מעבר לה, לייצר דיאלוג אינטלקטואלי הנמצא מחוץ לקווי המתאר של הפוליטיקה הממסדית, לערוך ניסויים ברעיונות ובאמצעי הבעה, לוותר על הערות שוליים. בכך מחברי הספר יצרו לעצמם מרחב שבו "כל החוקים נשמעים להם".
 
עדי וולפסון הוא משורר, מומחה בתחום הקיימות ופרופסור להנדסה כימית. כתב ספרים ומאמרים בתחומי הכימיה הירוקה ואיכות הסביבה, וטורי דעה פופולאריים בנושאי סביבה וקיימות.
 
ורד טוהר היא משוררת וחוקרת ספרות עברית ותרבות יהודית. כתבה ספרים ומאמרים בנושא הסיפור העברי הקדם-מודרני, הספר העברי והדפוס העברי המוקדם וספרות ילדים עברית. מחקריה משלבים בין גישות בחקר הפולקלור והסיפור העממי, גישות פואטיות ונרטולוגיות וגישות בחקר תרבות.