אין לך מושג כמה הכול שברירי, עד שמשהו נשבר.
 
ולדניאלה לא היה שום מושג. מכלום. עד שבלילה אחד רגיל, לא שונה מכל לילה אחר, היא פוגשת את המוות, והחיים שלה מתהפכים.
 
לא ברור מה מגיע קודם. המשבר החיצוני או הפנימי. סיפור אהבה ישן שקופץ עליה במקרה בגיל ארבעים, או אולי גילוי כמעט אגבי של מחלה מבהילה שפורמת את מה שנפרם ממילא, ומחדדת את כל ההחלטות המשמעותיות שקיבלה בחייה. מה חשוב? על מה אסור לוותר? ומה בכלל אמיתי?
 
לא סופי הוא רומן על התעוררות. כזאת שנכפית על הגיבורה שלו כנגד רצונה. דניאלה חייבת לקום ולנער את חייה. הנה היא נשואה באושר, הנה היא חולה, הנה מגיע אהוב נעוריה, ממש משום מקום, ולרגע אחד – הכל כל כך חי ומזוקק. עכשיו היא חייבת לחזור ולנגן, חייבת לחזור לאהוב, חייבת לחיות.
 
לא סופי, ספרה השני של גליה הראל דור, מתרחש בין איכילוב למועדון הבארבי, בין הרקוויאם לרוקנרול, ומביט על החיים באומץ ותשוקה. הוא מעז לשלוח יד ולגעת במקום שבו טמון הכאב, במקום שבו גם נחשף היופי. זהו ספר שנקרא בנשימה אחת, חנוקה, על אישה שהפחד מהמוות מלמד אותה איך לחיות.