"היום אחרי שאבא זכה בפרס היה יום מסעיר מאוד ולא מסיבות שמחות. קודם כול אבא היה חייב לגלות בכמה כסף הוא זכה. זו היתה בעיה כי הוא היה צריך לנסוע לתל אביב למפעל הראשי של הטוטו אבל לא היה לו רישיון. לא היתה לו ברירה אלא לספר לאמא. לה היו רישיון ואוטו די מחורבן. בהתחלה אבא סיפר לאמא שהוא זכה בטוטו אבל לא אמר לה שמדובר בפרס הגדול. בגלל שהיא קלטה שהוא לא אמר את כל האמת היא התחילה לשאול אותו שאלות. אבא גמגם קצת וכדי שהיא תרד ממנו התחיל לצעוק עליה ולהגיד שהיא תמיד נגדו, ולא משנה מה הוא עושה, היא מתנהגת כמו אויבת. אמא הבינה ישר שמדובר הפעם במשהו גדול."
 
נאג'י יחזקאל, צַבָּע ואדם מצחיק, שאוהב לשנוא ובעיקר לנוח, קיווה שחייו ישתנו אחרי הזכייה בפרס הראשון בטוטו. בסוף שנות השמונים הוא פותח ספריית וידיאו בתוך חנות נעליים וקונה למשפחתו דירה, אבל מגלה שלא פשוט לשרוד גם אחרי שהגשים את חלומו. 
 
לוטו, טוטו, קסטות יחזקאל מביא בכנות ובהומור את סיפורם של זוג עולים מעיראק שהקימו משפחה בישראל. עלילותיהם, המתוארות מפי הבת הצעירה, חושפות את קשייהם מול העולם החדש שאליו היגרו ואת ניסיונם הפתלתל לשמור על המרקם המשפחתי. 
 
יערה יעקב מעניקה לקוראים מבט אחר, שלא נראה עד כה בספרות העברית, על הממדים השונים של הפער העדתי בישראל ועל מסגרת משפחתית יוצאת דופן בסביבתה ובולטת בפשטותה.
 
יערה יעקב, ילידת 1980, כותבת ועורכת ב"ידיעות אחרונות". זהו ספרה הראשון.