במרכז הספר נמצא קובץ בן תשעים ותשעה סיפורים המתפרסם כאן במלואו לראשונה. אף שכתב היד שבו מועתק קובץ מאה סיפורים חסר אחד, הוא בן ראשית המאה השש־עשרה, רוב סיפורי הקובץ, ובוודאי החשובים שבהם, נוצרו סביב שנת 1300.
 
זהו קובץ הסיפורים המקיף והחשוב ביותר של התרבות היהודית של ימי הביניים שהגיע לידינו. סיפורי הקובץ העשיר והמגוון מאפשרים לנו לצאת מעולמם של חכמים ולגלות את דעותיהם, את חרדותיהם ואת תקוותיהם של יהודים מכל שכבות החברה היהודית בת הזמן.
 
הם מתארים יחסים לעתים מורכבים של קרבה ולעתים של איבה בין למדנים לבורים, בין עשירים לעניים, בין גברים לנשים ובין יהודים לבין חברת הרוב הנוצרית. הם מתארים את היחסים רבי הפנים בין עולמם של בני האדם לעולמם של מלאכים ושדים, עולמות שהטבעי והעל טבעי משמשים בהם בערבוביה.
 
עלי יסיף מוביל את הקורא בסמטאות העבר – מאיר זוויות הנסתרות מעיניו של הלא־מומחה, מסביר הקשרים ומפרש ביטויים ורעיונות שמשמעותם נעלמה מאתנו עם השנים. הספר מאה סיפורים חסר אחד הוא תרומה חשובה לחקר תרבות ימי הביניים בכלל ולחקר הפולקלור היהודי בפרט.