לפני 75 שנה הקימו אבותינו ואמותינו אומה חדשה־ישנה המושתתת על "חירות, צדק ושלום, לאור חזונם של נביאי ישראל". את אמונתם באפשרות קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית שתנהג בשוויון כלפי כל אזרחיה הם יצקו לתוך מילים ומשפטים במגילת העצמאות. מילותיה של המגילה אינן רק סמל לאומי או הצהרה חגיגית נושנה. הקראתן בפועל של המילים הללו בערב שבת, ה' באייר תש"ח, היא־היא רגע כינונה של המדינה, ומילותיה הן אבני הבניין הבסיסיות שעליהן מושתתת מדינת ישראל.
 
מגילת העצמאות טומנת בחובה רגע פלאי, עת של רחמים בין השמשות, שבה הצליחו רבים ושונים כל כך להתאחד סביב טקסט מכונן אחד בעל משמעות מחייבת. "מגילת היסוד", כפי שקרא לה דוד בן־גוריון, לא חוברה על ידי אדם אחד או על ידי הקבוצה השלטת בלבד. היא תוצר עבודתם וחזונם של רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית דאז והיא אושררה בחתימתם של כל נציגי היישוב היהודי בארץ, מהמפלגה הקומוניסטית ועד לאגודת ישראל. מגילת העצמאות היא תמצית ההתחייבות של המדינה כלפי אזרחיה וכלפי מדינות העולם.
 
הספר שבידיכם הוא תקציר מהתוכן הרב של מיזם פרשני שהושק בשנים האחרונות בשם "מגילת העצמאות עם תלמוד ישראלי" (הוצאת ידיעות ספרים, בינ"ה והמכון הישראלי לדמוקרטיה 2019). מהדורה מיוחדת זו מוגשת עתה לאזרחי מדינת ישראל, בשנתה ה-75, בעיצומו של משבר זהותי־חוקתי עמוק המאיים לקרוע את שניסתה המגילה לחבר.