כשאבישי מתחיל לשכוח בגלל המחלה הניוונית שתקפה את מוחו, רות מבינה שהיא צריכה להתחיל לזכור את מה שהייתה מוכרחה לשכוח; את מה שהכריחה את עצמה לשכוח כדי שתצליח לחיות. וכשהיא מגלה באקראי את התוכנית שהגה האיש שלה כדי לא לשכוח וכדי לא להישכח, היא מחליטה לעזור לו לממש אותה. "התוכנית להצלת אבישי" מחייבת אותה לזכור ולהיזכר, ומצליחה במידה מסוימת לפעול על החוקיות השרירותית של הזמן ולזרוע בעתיד שלה רגעים משותפים של שניהם; רגעים שבהם הזמן מאבד ממשמעותו.
 
ברומן רגיש ויפה, הבנוי קטעים נפרדים לכאורה שהזמן אינו מכתיב את סדר התרחשותם, משרטטת תמר נשר-רטי עולם שבו העבר וההווה מצליחים להשתנות שוב ושוב מכוחה של אהבה – אהבה בין שניים שנאלצים לזכור ומוכרחים לשכוח. שניים הבוחרים לצעוד יחד בדרך מורכבת, מרגשת ומאיימת לפרקים – שגם בסיומה ימצאו שוב זה את זה. זהו אפוא סיפור על ניצחונה של האהבה את הזמן ואת התהליכים האובדים בדרכו.
 
תמר נשר־רטי היא פסיכולוגית המטפלת בשירות הציבורי ובקליניקה פרטית, ומתעניינת במיוחד במערכות יחסים, בתמורות הזמן ובקשרים ההדדיים המתקיימים ביניהן. בעברה נמנתה עם מערכת "מקור ראשון", ובין השאר ייסדה את מוסף התרבות של העיתון וערכה אותו. סיפורה "סימנים חיוביים" זכה במקום השני בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת תשפ"ו (2026). סדר הפעולות, ספרה הראשון, נכתב במסגרת הרזידנסי לכותבים של משכנות שאננים.