הספר יון מצולה, שראה אור לראשונה בוונציה בשנת 1653, מביא את סיפורן של הפרעות הגדולות ביהודי אוקראינה במאה ה-17, הידועות גם כגזרות ת"ח ות"ט, אשר היו חלק מהמרד העממי הגדול נגד הכתר הפולני שהחל ב-1648.
 
בשל אירועי המלחמה נאלץ נתן נטע הנובר לנטוש את הישיבה שבה למד. הוא השלים את חוק לימודיו כפליט, ומאוחר יותר כיהן כרב בקהילות אחדות באירופה.ואולם, חיבורו אינו מצטמצם רק להיבטים הדתיים המסורתיים של הטבח, אלא מציג בפני הקורא את הרקע החברתי, הכלכלי והפוליטי של האירועים בפירוט ובתחכום מעוררי התפעלות.
 
הודות לאיכות הכתיבה, ממשיך החיבור להיות מקור חשוב עבור היסטוריונים שמבקשים להבין את אירועי התקופה.
 
כתיבתו של הנובר היא מעשה אמן. תיאוריו מצטיינים בחיוניות כה רבה עד שהקורא אותם יכול לדמות שהוא עצמו נכח באותם אירועים. הפרק המסיים את הספר, אשר מתאר את החיים החברתיים והתרבותיים של יהודי פולין לפני הפרעות, הוא מעין קינה שקורעת חלון אל עָבָר קסום שאבד.
 
בהקדמתו מאירת העיניים לספר, מסביר פרופסור אדם טלר כי בזכות כישוריו הספרותיים יוצאי הדופן של הנובר, השפעתו של הספר לא הצטמצמה רק למאה ה-17 אלא נמשכה הרבה מעבר לכך. במשך מאות שנים חזרו אליו יהודים מזרח אירופים כדי להבין את עברם, וגם כדי להתמודד עם האסונות שפקדו אותם בימי חייהם. למעשה, מקומו החשוב בתרבות היהודית של יון מצולה נדחק רק במאה העשרים על ידי שואת יהודי אירופה.
 
הספר שלפנינו הוא מהדורה מודרנית ומוארת של יון מצולה, אשר מחזירה יצירת מופת נשכחת זו למקומה הראוי בארון הספרים היהודי.