נוסע ותיק וחסר שם, שאין אנו יודעים דבר על עברו ועל חייו, מגיע לעיר זרה ומוזרה, ההולכת ונגללת לפניו באיטיות. במשך שיטוטיו היומיים והליליים ברחובותיה ובדרכיה, שמהלכם משתנה באופן תדיר, הוא בוחן את כיכרותיה, את בנייניה ואת שכונותיה וצופה במנהגי תושביה, בדרכי התקשורת ביניהם ובפולחניהם.
 
הנוסע נע בין מציאות לבין חלום, ואלה הולכים ומתערבבים לא רק בראשו אלא אף במהלך ביקורו בעיר, שבה עיוותים בזמן ובמרחב הם חלק מהמארג המרכיב אותה. נפשו של הנוסע מושפעת מהחריגויות, שלהן הוא נחשף. בד בבד הולכת ומתגלה בפני הקורא דמות צללים החיצונית לסיפור, העולה מתוך הערות הזרועות לאורך סיפור העלילה.
 
עיר של שי אלכסנדרוניהיא נובלה לופתת ומטלטלת. בשפה יבשה ודיווחית אך עשירה ומרובדת, בורא המחבר עולם של שברים האחוזים זה בזה באופן עז, המותיר את רישומו בתודעה למשך זמן רב.