ספרו של דניאל ברוק, עם הפנים בבוץ, כמו משיב אל השירה העברית תנופה ומשחקיות שאבדו לה. בחריזה מודרנית ומפתיעה, תוך שמירה על מקצב מהיר ודינמי, הוא מצליח לרתק את הקורא לעלילת הפואמות והמחזה השירי הכלולים בו. "אַגַּב, טְרָגֶדְיָה אוֹ קוֹמֶדְיָה?", שואלת אחת הדמויות את חברתה. ואכן, יש בספר מן הטרגי והקומי גם יחד. כך, מבלי לאבד מן ההומור הנועז שלו, מצליח ברוק לגעת בחוויות שונות של אובדן – בין אם מדובר באהבה נכזבת, באובדן של אדם קרוב, או בחווית ההגירה שזכרון מדינת המוצא רודף אותה כמו כאב פנטום.
 
תעלומת רצח ומסע להוצאת הצדק לאור, פגישה נוסטלגית עם חבר ילדות שמובילה לשכתוב ההיסטוריה הפרטית ובחירה בעתיד חדש, דיאלוג בין שני צפרים בקרון התצפית וחיפוש אחר כפיל מסתורי – מכל אלה עולה קול צלול ואנושי, סקרן ומלא חיים. זהו ספר שופע ונדיב שמעניק לדמויות שבו הזדמנות לתיקון, מבלי לייפות את האתגרים הטמונים בהתנגשות חזיתית עם המציאות והדמיון ומבלי לוותר על האיכויות הצליליות והריתמיות של השפה שבה הוא נכתב.
 
דניאל ברוק עלה לארץ בגיל 11. למד קולנוע באוניברסיטת ת"א וחינוך בבית ברל. היה מורה ועבד בחינוך עם נוער קצה. בעל תואר שני בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית. מנהל היום קהילה טיפולית לנוער בכפר שיקומי. עם הפנים בבוץ הוא ספרו הראשון, המאגד פואמות שנכתבו לאורך 15 שנים.