גרטרוד שטיין, סופרת ואספנית אמנות, נולדה בפיטסבורג ב־1874. ב־1903 השתקעה בפריז עם בת זוגה אָלִיס ב' טוֹקְלָאס וניהלה סלון שבועי, עד 1938. היא אירחה סופרים ואמנים אוונגרדיים וביניהם פ' סְקוֹט פיצג'רלד, עזרא פָּאוּנְד, מָאטִיס, פִּיקָבִּיָה, דְרֵן ואפולינר.
 
עד מהרה היא פגשה את פַּבְּלוֹ פיקאסו ואספה רבות מיצירותיו, מהן שניתנו לה במתנה – כמו הפורטרט הנודע – ומהן שרכשה בכספה.
 
הטקסט שלהלן פורסם ב־1938 ונכתב במקור בצרפתית בסגנון מינימליסטי: כתיבה מרמזת, עם חזרות, האופייני לשטיין, ומתאר את התפתחותו של פיקאסו בין 1900, שנת ביקורו הראשון בפריז, ל־1937, השנה שבה צייר את גֶרְנִיקָה. בד בבד יש בו תהייה על הטבע יוצא הדופן של החזון והיצירה של צייר גדול זה במאה ה־20.