אדוארד ושרלוטה, זוג בני אצולה שלא מכבר נישאו, מזמינים לאחוזתם את אוטו, ידיד נעורים של אדוארד, לאחר שזה נקלע למצוקה, ואת אוטיליה, אחיינית עניה של שרלוטה, שנותרה ללא בית. במהלך החיים המשותפים של הארבעה מתחיל להתרקם קשר אהבה בין שרלוטה לאוטו, הידיד, ובין אדוארד לאוטיליה, האחיינית. בעוד ששרלוטה ואוטו מוצאים את הדרך להתגבר על הסבך הרגשי שנקלעו אליו, אדוארד ואוטיליה נסחפים בלהט רגשותיהם באופן שמוביל לקצם הטרגי ולשקיעת המשפחה.
 
גתה חיבר את הרומן קרבה מתוך בחירה על סף זקנתו, ועל פי עדותו סיפר בו על "פצע תשוקה שנרתע מלהגליד ולב שמתיירא מלהחלים". התוצאה היא רומן פסיכולוגי דק הבחנה ודרמטי, מיצירותיו הבשלות והחשובות ביותר.
 
הרומן מופיע בתרגום עברי חדש משל גבריאל צורן, שהוסיף לו גם הערות ואחרית דבר מקיפה.