מתי בפעם האחרונה היה לכם אירוע גדול? לא יום הולדת, לא חתונה – אירוע אמיתי, כזה שמצדיק את כל מה שמרגישים בפנים. אם לא נזכרתם, אתם לא לבד. כל הדמויות בקובץ הסיפורים שחקני אופי לא נזכרות, ולכן הן מארגנות לעצמן עלבון שצריך לתזמן בדיוק, כיח של שכן שיש ללמוד לחקות, או מקום חניה שחובה להשיג בכל מחיר, גם אם המחיר הוא חיים של ילד.
 
שום דבר מהדברים האלה לא ראוי, מצד עצמו, לכל המאמץ שמושקע בו. וזה בדיוק מה שכואב בקריאה: הקורא מזהה את עצמו בתוך הגיחוך לפני שיש לו זמן להתגונן.
 
מארק רום כתב קובץ סיפורים על בני אדם שמייצרים לעצמם דרמות גדולות כי החיים שניתנו להם לא מספיקים. וברגעים הנדירים שבהם קורה משהו – חיבוק מאחור, משקלו האמיתי של טרקטור בידיים, טיסה לציריך – חודר דבר־מה לא מתוכנן שמפר את הדרמה שהגיבור בנה לעצמו וכבר אין לאן לחמוק.
 
כתיבתו של רום נעה בקלילות בין קרקסיות קומית גופנית ובין הטרגי והכאוב, ולא פעם שני הקטבים הללו דרים בכפיפה אחת באותו המשפט עצמו.
 
זהו ספרו השלישי של מארק רום (יליד קזאן, רוסיה, 1983). קדמו לו הספרים בשביל מה כל זה ולעקור לכם את העיניים (שניהם בהוצאת ידיעות ספרים), שזכו לשבחי הביקורת וזיכו את המחבר בפרס יצחק נבון של משרד התרבות ובמלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית.