אבי גיל מניח לפני הקורא הישראלי את הביוגרפיה המחקרית הראשונה של גדול המספרים הישראליים, אברהם ב. יהושע. דמותו המורכבת של הסופר ויצירתו המדהימה בעומקה בוודאי יגרמו במשך הזמן לכתיבתן של ביוגרפיות נוספות, שיספרו את סיפור חייו של יהושע ואת פרשת התהוותה של יצירתו הענפה מזוויות ראות שונות מאלו של גיל. אבל ספרו של גיל יישאר תמיד לא רק הניסיון הראשון, אלא גם הטקסט המחקרי הבסיסי, הקלאסי, שאליו תתייחסנה הביוגרפיות האחרות.
 
ספרו של גיל מגובה על ידי שפע של מסמכים (שבחלקם הגדול נמסרו למחבר על ידי יהושע עצמו), תחקירים והצלבות המוודאים את האמת העובדתית המונחת ביסודם של הדברים. אבל לא פחות ממחקר קפדני מפעילות את סיפור החיים שלפנינו תבונה, אמפתיה, אינטואיציה וריגושיות כבושה.
 
פרשת חייו של יהושע בטרם הנצה יצירתו — כילד וכנער שגדל על רקע מלחמת העולם השניה ומלחמת העצמאות הישראלית בין אב ואם, שאת דמותם איש עדיין לא החייה במלאות ובחיוניות כאלה שהעניק להם גיל — זוכה כאן לראשונה להבהרה תיאורית מרתקת. חלק גדול מסיפור חייו של יהושע כאיש בוגר וכסופר רב-מוניטין מתפרש ומתבהר על רקע חייו בילדותו בתוך עולם משפחתי שההרמוניה היתה ממנו והלאה. הוא הדין בתיאור חייו הספרותיים של יהושע — אהבותיו, רתיעותיו, ניצחונותיו
הגדולים, הפגיעות שנפגע (ואיך אלו מעולם לא השתלטו על הלוך רוחו ולא עמעמו את שיפוטו), קשריו העמוקים עם כמה מן הסופרים העיקריים בני דורו.
 
עדין ומפתיע בשיווי משקלו הוא הדיון של גיל ב"ספרדיותו" של יהושע (בן לאב ספרדי־ירושלמי ואם מרוקאית) ובניווט שניווט את עצמו על פני המים הסוערים של ה"עדתיות" הישראלית ללא שנסחף בזרמיה או נבלע אל תוך מערבולותיה. גיל מסכם בהבנה מלאה ובאהדה (שאין לזהותה עם הסכמה) את התפתחותו של יהושע כאידיאולוג ציוני מקורי ולעתים גם פרובוקטיבי.
 
מספרו של גיל, שליחותו של א. ב. יהושע, זוהרת לעברנו דמותו של אדם נפלא, סופר ענק, חבר שאין לו תחליף.