שמו של הספר, אבשלומי, נבחר מתוך כותרת שיר של חיים גורי, ומייצג את הרעיון המנחה, שעליו מבוסס הספר כולו. זעקת הכאב של דוד, "בני אבשלום, בני, בני אבשלום, מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום, בני בני" הפכה לביטוי מייצג של אבל על מותם של אנשים בדמי ימיהם. אבשלומי מציע שמונה קריאות של יצירות מן הספרות העברית המודרנית, שמנהלות דיאלוג לא רק עם סיפורי הקרבה במקרא, אלא גם עם סיפורי הקרבה מיתיים מתוך המאגר התרבותי של העמים מסביבנו. הספר כולל קריאות ביצירות של חשובי היוצרים בתרבות העברית המתחדשת: חיים גורי, רחל חלפי, יונה וולך, אנטון שמאס, אסתר אטינגר, עמוס עוז, מאיר שלו ודויד גרוסמן. סיפורי המקרא שנבחרו על־ידי היוצרים, על אבשלום, בת־יפתח, הוקעת בני שאול על־ידי הגבעונים, או על גיא בן הינום, אתר ההקרבה הקדום, מציעים התבוננות "מן השוליים" על רעיון הקרבן, ואולי אפילו טומנים בחובם את האפשרות להשתחרר מאחיזתו של המיתוס המכונן של עקדת־יצחק. פרופ' שולה קשת שימשה כראש ההתמחות בתרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים. זהו ספרה השלישי שעוסק בבין־טקסטואליות. הספר הראשון, אמרי־נא אחותי את (2002) ,עסק בגלגוליו של סיפור חוזר בתרבות ישראל, הסיפור על אברהם ושרה במצרים. הספר השני, נקודת הבראשית (2009) ,עסק בסיפור המכונן על ראשוני החלוצים של השומר הצעיר, שישבו בביתניה־עילית, ובדיאלוג שניהלו כמה יוצרים עם הסיפור ההיסטורי, החל ב'ימים ולילות' של נתן אגמון־ביסטריצקי וכלה ב'ליל העשרים' של יהושע סובול. גם ספרים אלו יצאו לאור בספריית הילל בן חיים, הקיבוץ המאוחד.