ארוס ומלנכוליה, המחזה הראשון של יואב רינון, פרופסור לספרות השוואתית ולימודים קלסיים באוניברסיטה העברית,  עוסק במערכת יחסים בין יואב, פרופסור לספרות באוניברסיטה בירושלים, לבין עילם, תלמיד שלו.
 
המערכה הראשונה של המחזה, שכתובה כטרגדיה, מתארת את האופן שבו עילם גורם ליואב להתאהב בו באמצעות הטקסטים הנלמדים בשיעור, ואז להשתגע ולמות. המערכה השנייה, הבנויה כקומדיה וכתובה כשיחה בין יואב לבין חברתו נעמי, מוקדשת לדיון במה שנתפס בעיני המחבר כריקבון של העולם האקדמי של הכאן והעכשיו.
 
שני נושאים עיקריים מופיעים במחזה: נפוטיזם, כלומר העסקת קרובי משפחה באקדמיה, ובמקביל התרבות הגרמנית וההיסטוריה הגרמנית, בעיקר השואה, ומקומן הרעיל בתרבות ובזהות הישראלית העכשוויות.