תרגמו מגרמנית והוסיפו מבוא והערות שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך. ביקורת כוח-השיפוט היא שלישית לביקורות של עמנואל קאנט ומשמשת סיום וסיכום מפעלו השיטתי הגדול. ספר זה חוזר ומעלה את השאלות שנדנו ב"ביקורת התבונה הטהורה" וב"ביקורת התבונה המעשית"; שאלת ההתאמה ביו החשיבה והניסיון ושאלת ההתאמה בין הרצון הפועל לבין הטבע. מכאן נמשך דיונו של קאנט ומקיף את השאלות על היפה, הנשגב והתכלית שבטבע, ומגיע לקביעת היחס שבין ההערכה התכליתית של הטבע לשאלה על האפשרות לדון בטבע מבחינת יחסו לאלוהי.