סיפור חייו ותולדות יצירתו של חיים נחמן ביאליק נפרשׂים בספר זה מזוויות ראות שונות. חייו נראים כעלילת ניצחון של יתום אסופי דחוי ומושפל על פצעי ילדותו ועל סביבת גידולו המגבילה, עד שנעשה לא רק לגדול המשוררים אלא למנהיג הסמכותי של התרבות העברית כולה. ואולם זוהי גם עלילה טרגית של דעיכה והיאלמות בגיל צעיר, שכן שירת ביאליק דללה והלכה זמן קצר אחרי שהעפילה לפסגות עילאיות, ושתיקתו הפיוטית המעיקה כוסתה במחצית השנייה של חייו בשלל ערוצים של פעילות ספרותית וציבורית. בד בבד מצטיירים חיי ביאליק ויצירתו כשדה מערכה בין דחפים מנוגדים: מחויבות לענייני הלאום מול כמיהה להתכנסות ברשות היחיד; צורך בביטחונות בורגניים ובקנייני חומר מול התייסרות בכיסופים לאהבה שלא באה; העמקה רוחנית מפליאה לעומת משיכה להיבטים הארציים של הקיום האנושי. הספר שוזר יחד את כל הקווים הסיפוריים האלה בניסיון להתחקות על סוד כוחה של יצירת ביאליק בימיו ובימינו. אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. חיבר עד כה עשרה ספרי מחקר וערך כשלושים וחמישה קבצים מחקריים ואסופות כתבים של סופרי מופת. מהדורת כתבי ביאליק בעריכתו הופיעה בהוצאת דביר ('השירים', 2004; 'הסיפורים', 2008).