"דמדומי שחר" מסמן את התוודעותו האמיתית של ניטשה עם הנושא העיקרי של תורתו: חשיפת רקבון המוסר הקונוונציונלי של התרבות המערבית עם שקיעת הנצרות. במסה "כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים" מסתער ניטשה על ההיסטוריזם, הטוען כי יש בכוחה של ההיסטוריה לתת טעם לחיים ולמלא את מקומה של הדת, שתש כוחה.