ספר מחקר זה מוקדש ללימוד שיטות הקראים בתקופת הגאונים בפרשנות המצוות שבתורה. הקראים כפרו בהיות התורה שבעל-פה מתת שמים, ודחו על כן את מדרש ההלכה של חז"ל בפירוש המצוות. כחלופה הציעו הקראים קריאת הכתוב במצוות כפשוטן. בחתירתם לפשט הכתוב במצוות, הקדימו הקראים את הפרשנות הפשטית למקרא שהתפתחה בקרב היהדות הרבנית באירופה במאה הי"ב. אין להוציא מכלל אפשרות השפעת הפרשנות הקראית על פרשני הפשט הרבניים. אשר לר' אברהם אבן עזרא, אין ספק שהיה בקיא בספרות הפרשנית הקראית.        
 
 
 
במחקר זה נידונות סוגיות הלכתיות רבות במסגרת הדיון בשלוש סוגיות עיקריות, שלהן מוקדש מחקר זה. המרחק הרב בין הפרשנות הקראית למדרש ההלכה של חז"ל בולט בסוגיות אלו. בענייני כשרות המזון עולה לדיון הפירוש לכתוב: 'לא תבשל גדי בחלב אימו'. הסוגייה השנייה היא מצוות 'מחצית השקל', שכידוע הוקדשה לה במשנה מסכת שלמה, היא מסכת שקלים בסדר מועד. נראה שבפרשנות הקראית למצווה זו טמונה הבנת המחלוקת בקרב הכיתות היהודיות בעת העתיקה באשר לדרך שבה יש לקיימה. הסוגייה השלישית נוגעת למצוות רבות התלויות בזמן, שכן היא עוסקת בהגדרת הקראים את היומם - פרק הזמן של היממה שבו מושלת השמש - ואת היממה, על חלקיהם, לצורכי מצוות. הקראים הגדירו מועדים אלו בשונה מהרבניים, ועל כן שתי העדות קיימו מצוות לא מעטות במועדים שונים. 
 
 פרופ' יורם אֶרְדֶר הוא מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב