מיהי אידה? מרצה צעירה ומושכת שכבר הספיקה לקנות לעצמה תהילה כחוקרת ספרות באוניברסיטה יוקרתית. ואיזה קשר יכול להיות בין מותה הטראגי ליצירה של ג´וזף קונרד? הסופר הארגנטיני הגדול טווה כדרכו תעלומה אינטלקטואלית שהיא ספרות צרופה. "יש משהו בודד וסוטה בהשתקעות בקריאת ספרים, ובמקרה הזה היא הפכה לתוכנית חיים". הסופר והעיתונאי הארגנטינאי אמיליו רֵנסי, הגיבור הקבוע בספריו של ריקרדו פיגליה, מוזמן ללמד בחוג לספרות באוניברסיטה אמריקאית מכובדת. הבחינה הביקורתית והמשועשעת של חיי האקדמיה האמריקאית הופכת לעלילת מתח אפלה כשאחת המרצות המובילות בחוג נהרגת בתאונה מסתורית, ורנסי המזועזע מחליט לחקור בעצמו את הפרשה. חקירתו מובילה אותו לאנשים ומקומות מפתיעים, לגלות את עומק האכזבה והייאוש מהחלום לשנות ולתקן את העולם, לבחון את הקשר בין כתיבה למציאות, ולכתוב מחווה עשירה ונפלאה לכוחה של הספרות ומגבלותיה. "הדרך של אידה" הוא ספרו השלישי המתורגם לעברית של ריקרדו פיגליה, יליד 1941. פיגליה הוא אחד הסופרים והמבקרים הארגנטינאים החשובים כיום. ספריו זכו לפרסים בדרום אמריקה ובספרד ותורגמו לשפות רבות. הוא לימד שנים אחדות באוניברסיטאות פרינסטון והרווארד. בהוצאת חרגול ראו אור ספריו כסף שרוף (2007) ומטרה לילית (2012). "ספריו של ריקרדו פיגליה הם רומאנים פילוסופיים מעולים במסווה בלשי. ספרי הבלשים מפענחים את הפשעים כדי להרגיע את הקוראים, אבל הסופר הארגנטינאי הגדול מותיר את הקוראים עם סימני שאלה לא פתורים, כמו במציאות." רות אלמוג (הארץ) על מטרה לילית