כשהמדינה דופקת אותך, אתה יכול לקלל. כשהשכן שלך דופק אותך ומותיר אותך מרוקן מחסכונות, אתה כבר יוצא לנקום. והם יצאו לנקום. לא היתה להם ברירה. את כל חסכונות החיים שלהם הם איבדו ברגע. בהתחלה הם אספו כסף מכל מי שהיה מוכן להשקיע בהקמת המפעל. אחר כך הפקידו אותו בבנק. אבל בארגנטינה של שנת 2001 להניח כסף בבנק זה כמו להעיף אותו ברוח, ושעות לאחר ההפקדה - המדינה הלאימה את כספי הציבור. רק כעבור זמן התברר שהאמת גרועה בהרבה: מישהו בכל זאת הרוויח מהסיפור. חבר לכפר ששיחד ולקח את הכסף לעצמו, ומאז חי כמו מלך בזמן שלאחרים אין מה לאכול, אין לאן להתרומם, אין חלום לשאוף אליו. כשאין לך מה להפסיד, אתה מוכן להפסיד הכול, והחבורה מתאגדת. מעתה שמה הוא "קומנדו מבצעים", ויש לה מטרה אחת: להחזיר לעצמה את הכסף, גם אם הדבר יוביל אותה לשוד משוגע לחלוטין.