המביט לארץ הוא קריאה קרובה במזמור תהלים קד, שהוא שירת הטבע הבולטת של התנ"ך. ביסוד הקריאה עומדת התחושה כי יש דמיון של תפיסה ושל רגש בין המזמור ובין מסורת ציורי הנוף הסיניים הקלסיים, בעיקר אלה המונומנטליים ששיאם בתקופת שושלת סונג הצפונית.

החומרים המובהקים של הציור הסיני הם בני אדם בנוף של הרים ושל מים זורמים. הרים ומים זורמים הם גם מאפייני הנוף הבולטים של תהלים קד. האדם, הן בתהלים קד הן בציור הסיני, ארוג בנוף. הוא אינו כובש החולש על הנוף או מארגן אותו לצרכיו.

מבחינה מבנית, המזמור והציור הסיני מושתתים על העיקרון של זיקת גומלין בין דבר לדבר ועל ההכרה במסתורין שבנוף הגלוי. בין המזמור העברי והציור הסיני ניכרת קרבת רוח שרב הדומה בה על השונה, קרבת רוח שעניינה מקומו של האדם בעולם.

דרור בורשטיין מלמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו להבות הלב וענני הגשם ראה אף הוא אור ב"ספרי בלימה".