373 עמודים ``הבילוגיה לבדה אינה יכולה לספק תשובה לשאלה המעסיקה אותנו - מדוע האישה היא ``האחר``? יש לגלות כיצד עיצבה האנושות את הנקבה האנושית`` המין השני הוא אחד הטקסטים החשובים ביותר שנכתבו מעולם על תפקידה ומקומה של האישה בחברה, וללא ספק ציון דרך בחשיבה הפמיניסטית המודרנית. הספר נכתב ב1949- בצרפת, אך השאלות שהוא מעלה עדיין מטרידות ולא פחות רלבנטיות. ``נשים אינן נולדות נשים, אלא הופכות לנשים`` - קבעה דה בובואר, והניחה את הבסיס להבחנה בין מיד למיגדר. דה בובואר אורגת יחד היסטוריה, אנתרפולוגיה, פילוסופיה, ספרות, ביולוגיה, פסיכואנליזה וכלכלה, ומראה כיצד, לכל אורך ההיסטוריה, נשים תפסו עמדה משנית, בדומה למיעוט מדוכא ומנוצל, בגלל תנאים חברתיים שהתכחשו ליכולותיהן ושללו את זכויותיהן. היא תוקפת את המיתוס של הגבר היוצר (לעומת האישה המשמרת), שומטת את הקרקע מתחת להצדקות הביולוגיות לנחיתותה של האישה, סוקרת את התמורות ההיסטוריות והמשפטיות שלו במעמדה מימי יוון העתיקה ועד התקופה המודרנית, אינה יכולה שלא לזעום על ``הבדותות`` שהמציא פרויד על אודות מיניותה של האישה, ולבסוף מבקרת את ייצוג האישה - רומנטי או דמוני - בספרות. המין השני הוא קריאה אמיצה ומלומדת לשחרורן של הנשים, לשוויון מקצועי וחברתי, ולביטול מיתוס ``הנשי הנצחי``, כתובה בסגנונה הצלול והחיוני של דה בובואר. סימון דה בובואר נולדה בפריס ב1908- למשפחה בורגנית מכובדת. למדה פילוסופיה בסורבון, והפכה עד מהרה לפילוסופית אקזיסטנציאליסטית נחשבת. פרסמה ספרים רבים, ובהם המנדרינים, אשה שבורה ומוות קל מאוד שתורגמו לעברית. דה בובואר היתה פעילה פוליטית וחברתית והשמיעה את קולה בנושאים כמו מלחמת אלג`יר, הזכות להפלה חופשית, ויחסה האדיש של החברה לזקנים ולזיקנה. דה בובואר נפטרה בפריס ב1986-.