"הרוּלֵטיסט" מאת מירצ׳ה קַרטָרֶסקוּ, שנאסר להפצה ברומניה שנים רבות, הוא ללא ספק אחת הסוויטות הספרותיות המבריקות ביותר בספרות המזרח-אירופית של תקופת "ההפשרה". נובלה קצרה ואינטנסיבית העוקבת – דרך עיניו של המספר המתקרב לסוף ימיו וכושרו האמנותי דועך – אחר סיפורו של "הרולטיסט". הרולטיסט הוא אדם מנותק חברתית וביש מזל, אף שהוא מעביר את ימיו במשחקים לא חוקיים וקטלניים של רולטה רוסית. ככל שהוא נשאר בחיים הוא בעצם נולד מחדש; מתקדם במסע אישי ללא שם, לפני קהל צופים הולך וגדל המורכב ממהמרים ומסקרנים. בין קירות החללים התת-קרקעיים שבהם מתקיימים המשחקים, נוצרת מערכת יחסים אילמת אך ממשית בין הרולטיסט – האטרקציה "הבידורית" – ובין קהל הצופים. זהו מעין מיקרוקוסמוס של גורל ומקריות השוכן במקום מסוים של פעילות מחתרתית לא חוקית, והעולם היחיד המתואר הוא זה של משחקי מזל מתחת לאדמה, לצד עולם מטפיזי ואפל אחר –– המתנהל מעל לפני הקרקע ונותר כחידה רמוזה. ברוכים הבאים לעולם הרפאים של קרטרסקו, עולם של ניגודים, של יצורי פרא אנושיים ושל אנשים רגילים, עולם המורכב משבבים אוטוביוגרפיים, מיסטיקה שכלתנית, וגיאוגרפיות נכחדות. פרוזה עוצרת נשימה היוצאת מעטו של המועמד הרומני לפרס נובל. "אבל הרעש פסק בבת אחת כשפתח הבוס את התיבה הקטנה. כולם זקפו את צווארם, מרותקים אל החפץ הקטן השחור שנצנץ כמשובץ יהלומים. זה היה אקדח תופי של שישה כדורים, משומן היטב." (מתוך "הרולטיסט")