כבר מאה שנים מוצגות הקומדיות של מולייר על במות עבריות, עד שקל לשכוח שהמילים שאנחנו קוראים ושומעים אינן באמת של מולייר, אלא של מתרגמיו: נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג, אהוד מנור, נסים אלוני, יהושע סובול, אלי ביז׳אווי ועוד. גדולי הספרות, השירה והתיאטרון העבריים תרגמו את מולייר שוב ושוב, כל אחד באופן שונה, ולעיתים גם מקורי ומפתיע.
 
הרפתקאות מולייר בשפת הקודש הוא מסע מרתק אל התווך שמחבר, אך גם מפריד, בינינו לבין היצירה בלשונות זרות: התרגום. הספר מיועד לכל מי שרוצה להתוודע לדרכים שבהן יצירה ספרותית ותיאטרונית מועברת משפה לשפה, מתקופה לתקופה, מתרבות לתרבות. כמו מחזה אופייני של מולייר, אף הוא בנוי מחמש מערכות. כל מערכה בוחנת את קורפוס התרגומים מזווית אחרת של תורת התרגום, מסבירה בבהירות מונחי יסוד תיאורטיים, מציעה מונחים חדשים ומאתגרת את הדעות המקובלות במחקר. כיצד מתרגמים מונחים ייחודיים לתרבותם ולתקופתם? איך משתנות מוסכמות התרגום מתקופה לתקופה? ובאיזו מידה משפיעים התרגומים הקודמים על המאוחרים? בין מערכה למערכה בספר מפרידים קטעי ביניים המתמקדים בדוגמאות ספציפיות כמו הפזמון שהוסיף שלונסקי לטרטיף, מסיה דה לה סושּ שהפך אצל ביז׳אווי למסיה דה לה ניַידֵי, הלטינית שאלתרמן תרגם לארמית, ואפילו גלגוליו העבריים של ״אוףּ!״ קטן אחד שנושא על כתפיו משמעות דרמטית גדולה.