השעה בת חמישים הדקות הוא קובץ סיפורים פסיכואנליטיים אמיתיים יצא לראשונה ב-1955, והפך מיד עם פרסומו לרב המכר הראשון בתחום התיאור הספרותי של טיפול פסיכואנליטי.

כך תיאר זאת סמיואל שם במבוא לספר בשנת 1986: "הוא היה אחד הספרים הראשונים שהציגו בפני ציבור הקוראים הכללי את התופעה המהפנטת הזאת, שדובר בה כ"כ הרבה: הפסיכואנליזה. היה פה פסיכואנליטיקאי ששפך הכל. שהכניס אותנו לתוך קודש הקודשים הפנימי שלו, שהראה לנו מה מתרחש על אותה ספה מיתולוגית בכך שהוא סיפר לנו על חמישה אנשים אמיתיים שטיפל בהם. מסתרי האנליזה, מה קורה בפועל, בתיעוד של אנליטיקאי את מילותיו של המטופל ובתוך ראשו של האנליטיקאי עצמו, יוצאים לאור. כל הסודות נחשפים. דור שלם של קוראים האזין, נדהם."

הספר יצא במהדורות רבות במשך השנים, ולמרות מרחק השנים וההתפתחויות התיאורטיות והקליניות הגדולות בפסיכואנליזה מאז, הוא מרתק גם בימינו, ומצליח לשלב משמעות היסטורית ועכשיות כאחת.

להוצאתו המחודשת של הספר בעברית מתלוות שורת הקדמות ואחרית דבר המנסות להתחקות אחר סוד קסמו של הספר והצלחתו לשרוד לאורך השנים: הקדמה אישית של המחבר רוברט לינדנר, שנכתבה עם צאת הספר בשנת 1955, הקדמה של סמיואל שם, סופר, מחזאי ופסיכיאטר מהרווארד, שנכתבה לאחר כשלושים שנה למהדורת 1986, והקדמתו של ג'ונתן ליר, פילוסוף ופסיכואנליטיקאי מאוניברסיטת שיקגו למהדורת 1999.