לסוגיית השקפת העולם, עתידה של אשליה ותרבות בלא נחת, שלוש ממסותיו הנחשבות של אבי הפסיכואנליזה, העוסקות בסוגיות התרבות והדת. בעקבות מלחמת העולם הראשונה ובצל השנייה המתקרבת סוקר פרויד את התפתחות התרבות ומעלה את השאלה, מדוע רבים כל כך בימינו מאוכזבים מהישגיה. בהקשר זה הוא מפתח את תפיסתו בדבר יצרי ההרס והמוות (תנאטוס) המתקיימים בנפש האדם לצדו, ובעצם כנגדו, של הארוס, יצר החיים. בדיונו על הדת, בה רואה פרויד אשליה מסוכנת וכוזבת, הוא מסביר בלשון הפסיכואנליזה את מקורם של הדימויים הדתיים, תוהה על סיכוייה של החשיבה המדעית לגבור על "מלחמת המאסף" של התורות הדתיות, ומפריך את טיעוניהם של ספיריטיסטים ומיסטיקנים להשארת הנפש. שלוש מסות שחשיבותן לימינו עוד עולה כמדומה על זו שנודעה להן בתקופה בה נכתבו.