טלי מתחת לשולחן/ תמר וייס-גבאי

טַלִּי כּוֹעֶסֶת הַיּוֹם וְלֹא מוּכָנָה לָשֶׁבֶת עִם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בָּאֲרוּחָה אֵצֶל סָבְתָא. 
 
"אֲנִי קִפּוֹדָה," הִיא אוֹמֶרֶת וּמִתְכַּדֶּרֶת מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. כֻּלָּם מִתְחַנְּנִים שֶׁתֵּצֵא, אֲבָל כְּלוּם לֹא עוֹזֵר... עַד שֶׁשִּׁירָה, בַּת הַדּוֹדָה שֶׁל טַלִּי, מַחְלִיטָה לְהִכָּנֵס גַּם הִיא אֶל מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן הַחֲגִיגִי.  
 
 
 
תָּמָר וַיְיס גַּבַּאי כּוֹתֶבֶת סְפָרִים לִילָדִים וְלִמְבֻגָּרִים וּמוֹבִילָה פְּרוֹיֶקְטִים סִפְרוּתִיִּים וְחֶבְרָתִיִּים. אֶת טַלִּי מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן כָּתְבָה בְּהַשְׁרָאַת "מְשַׁל הַהִינְדִּיק" שֶׁל ר' נַחְמָן מִבְּרֶסְלָב.  
 
זוֹיָה צֶ'רְקַסְקִי־נָאדִי הִיא אָמָּנִית מֻעֲרֶכֶת, שֶׁיְּצִירוֹתֶיהָ מֻצָּגוֹת בְּתַעֲרוּכוֹת בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם. זֶהוּ הַסֵּפֶר הָרְבִיעִי לִילָדִים שֶׁהִיא מְאַיֶּרֶת.