ספר בראשית הוא ספר על התחלות חדשות: בריאת העולם, בריאת האדם והיווצרות השפות. אך המהלך הדרמטי ביותר של הספר הוא כינון האנושיות. זהו תהליך ממושך שתחילתו בסיפור גן עדן ושיאו בסיפור יוסף. עם הופעתו של יוסף על הבמה נגלית לעינינו דמות מורכבת להפליא, המתוארת בחדות ובפירוט חסרי תקדים. שום דבר אנושי אינו זר לסיפורו של יוסף.
 
העוצמה הספרותית של סיפור יוסף כרוכה לבלי התר בעוצמתו הפסיכולוגית. ספר זה מתחקה אחר העוצמה הכפולה הזאת על ידי שילוב של גישות ספרותיות ופסיכואנליטיות. בחלק הראשון מציעה אילנה פרדס התבוננות בייצוג המורכב של יחסי הגומלין בין ציר החלומות ובין ציר הטראומות באפיזודות שונות בחיי יוסף. בקריאה שלה היא שוזרת דיאלוג עם כתבי פרויד ועם יצירות ספרות מודרניות הקשובות לעומק הפסיכולוגי של יצירה קדומה זו. בחלק השני מבקש איתמר לוריא להציע התייחסות נרחבת יותר להקשר הטיפולי ולפסיכואנליזה עכשווית. הוא עוסק במגוון של נושאים - מקנאת אחים ויתמות ועד תהליכי סליחה - ובוחן את האופנים שבהם יכול סיפור יוסף להעשיר את החשיבה הפסיכואנליטית ואת העבודה הקלינית. חותַם השיחה המתמשכת בין מחברי הספר ניכר בכל עמוד של יוסף וחלומותיו.
 
אילנה פרדס היא פרופסור לספרות כללית והשוואתית, מופקדת הקתדרה ע"ש קתרין קורנל באוניברסיטה העברית. ד"ר איתמר לוריא הוא פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל.