המקום פולין, השנים 1941, 1942, הסיפורים סיפוריהם של אנשים, יהודים, הלכודים במצבים בלתי אפשריים, נרדפים עד צוואר, ניצודים כחיות, מושפלים, מעונים ומולכים אל המוות - ולרגע אינם חדלים להיות בני אדם, באהבותיהם ובאכזבותיהם האישיות, חולשתם, בחוסנם, בהיצמדותם הנואשת לחיים. סיפורים אחרים מתרחשים באירופה משוחררת, שהשורדים נאלצים להתמודד עם מה שעדיין לא השתנה בה, עם המשקעים טבועים בה בשבילם. דברים שרבים מאתנו מטילים ספק ביכולתה של האמנות לגעת בהם, מעוצבים כאן דייקנות מצמררת, בלשון מאופקת וחסכונית, באירוניה מעודנת אך נוקבת - להעיד אולי בכל זאת יש יוצרים מעטים, מעטים מאוד, המוצאים את הכוח ואת הדרך לגעת בהם בלי לזייף. אידה פינק, הסופרת הישראלית הכותבת בפולנית, נמנית עימם בלי ספק. כתיבתה פלסת לה דרך של כבוד בין הזעקה לשתיקה נוגעת בזוועה ואינה מרפה מן היופי. "כינוסם של הסיפורים האלה בכפיפה אחת הוא הזמנה חדשה לקוראים להיכנס אל סגנונה של אחת הסופרות הגדולות ביותר החיות כאן, ואת ההזדמנות הזאת שניתנת לנו עכשיו מחדש – אסור להחמיץ." בתיה גור, מוסף "תרבות וספרות", "הארץ"