"את דודתי אוגוסטה פגשתי, זו הפעם הראשונה אחרי יובל שנים ויותר, בלוויתה של אמי. כבת שמונים ושש היתה אמי במותה, ודודתי היתה צעירה ממנה באחת עשרה או שתים עשרה שנה. מן הבנק פרשתי שנתיים קודם לאותו יום - בלחיצת יד חמה וגמלה מניחה את הדעת. [...] הכול סבורים היו ששיחק לי מזלי, אך אני לא ידעתי במה אמלא את יומי. כל ימי חיי שרוי בלא אישה, חי חיים שקטים, ולהוציא את העניין שהיה לי בדליות, בלי כל תחביב. מטעמים אלה מלאה אותי לוויתה של אמי-רגשה נעימה." הנרי פּוּלינג, רווק חובב פרחים ובנקאי בדימוס, מגלה את דודתו אוגוסטה בלוויה של אמו (או שמא אין היא אמו?). דודתו מערערת את סדרי חייו. בזכותה הוא יוצא מד' אמותיו, רואה עולם, מתרועע עם נשים מפוקפקות, היפים, פושע מלחמה ואיש סי־איי־איי, מעשן חשיש ועובר על כל חוקי המטבע. "זהו הספר היחיד שכתבתי רק לשם ההנאה שבדבר," העיר גרהם גרין, הסופר האנגלי המפורסם, והצליח להדביק בהנאה את הקוראיםן. קוראי הספר, שתורגם ללשונות רבות ואף הוסרט, מצאו בו, נוסף על ההומור והחן, גם עיסוק מעמיק בדילמות אנושיות. יותר מארבעים שנה חלפו מאז התוודעו קוראי העברית לראשונה לספר זה, ואף על פי כן לא איבדו הספר ודודה אוגוסטה - אחת הגיבורות הקומיות הגדולות שברא גרין - מחיוניותם.