אסופה זו של שירים היא מעין סיכום-ביניים לכלל יצירתו של גבריאל פרייל, מן הבולטים במשוררינו ובעל ייחוד משלו. היא פותחת בשירין המאוחרים של המשורר, עוברת מתקופה לתקופה ומסתיימת בשיריו הראשונים. שמות המדורים שבאסופה כשמות קבצי-השירה שקדמו לה.
שלושה יסודות מפעמים את שירתו של פרייל: מורשת הבית היהודי שבמזרח-אירופה, תחושת נופה הגשמי והרוחני של אמריקה והזדהות עם היצירה הישראלית בת-זמננו.