הרמב"ם, רבי משה בן מימון, האמין שישנו סוד, גוף ידע נשגב ובלתי נגיש, שהחשיפה אליו היא תכלית החיים. ידע גואל. הוא האמין שתפקידו ההיסטורי הוא לפענח אותו, להוריש אותו, ועם זאת לשמור עליו כסוד. זו סיבת כתיבתו של "מורה הנבוכים", המאגד את עקרונות הפילוסופיה של הרמב"ם, ונחשב לאחד השיאים החשובים ביותר של יצירתו. ספר ששינה לבלי הכר את הפילוסופיה היהודית. בהקדמה ל"מורה הנבוכים" משביע הרמב"ם את הקורא שהצליח לגעת בידע הגואל, שיימנע מלחלוק את הסודות עםאנשים אחרים. שלא יגלה אותם. שבועתו של הרמב"ם הופרה בכל דור ודור, וסודותיו של מורה הנבוכים מצטרף למסורת זו של הפרת השבועה.
 
 
 
ד"ר מיכה גודמן פורש בסגנון נגיש ובשפה בהיהר את סתרי תורתו של "מורה הנבוכים", וגם מבהיר מדוע התשובות הפילוסופיות של הרמב"ם מלפני 800 שנים עונות גם על שאלות בוערות של הנבוכים בראשית המאה העשרים ואחת.