"מה שאני, ז'ורז' פרק, באתי לחקור כאן, זה את הנדודים, את הפזורה, את הגלות. אליס איילנד בשבילי הוא המקום של הגלות, כלומר המקום של העדר המקום, הלא-מקום, השום מקום. מבחינה זו מעניינות אותי התמונות הללו, מקסימות אותי, מערבות אותי, כאילו עובר החיפוש אחר זהותי דרך ניכוסו של אתר המזבלה הזה שבו נאספו מהגרים בידי פקידים מותשים והוטבלו כאמריקאים בסיטונות. מה שמצוי כאן בשבילי כלל אינו ציוני דרך, שורשים או עקבות, אלא ההפך: משהו חסר צורה, על גבות הנאמר, משהו שאוכל לקרוא לו הסגר, או גזירה, או קרע ושבשבילי קשור באופן אינטימי ביותר, מבולבל ביותר, לעובדת היותי יהודי".