דני דידרו, הבולט בנציגיה של תקופת הנאורות, ולא רק בצרפת אלא באירופה כולה, יוזם "האנציקלופדיה", מפעלה המפואר של הנאורות הצרפתית, ובכיר מבחריה, נחשב לאבי האנטי רומן, ממציא הדיאלוג הרב קולי המודרני, חלוץ התאטרון הראליסטי, ומייסדה של הביקורת האמנותית העכשווית. פועלו הרב גוני מתפרש על פני תחומם רבים- פילוסופיה, תאטרון, ספרות, אמנות, שירה, אקטואליה, מדע, טכנולוגיה וכלכלה. ובכל אלה הוא נאבק בגלוי למען חופש התבונה וחופש הביקורת בשיח המדעי, הפילוסופי והדתי בין אנשי הרוח בימיו. בספר זה כונס מבחר מתוך "הסלונים" ומתוך "הכתבים האסתטיים". ב"סלונים" כתב דידרו את רשמיו מצפייה בתערוכות שנערכו בחסות האקדמיה הצרפתית לציור ולפיסול, היו פתוחות לקהל הרחב והציגו מדי שנה או שנתיים ממיטב היצירות האמנות הפלסטית, יצירות שעד אז היו נחלתם של קומץ אספנים מיוחסים, ועתה נחשפו לשיפוטו של הצופה האלמוני. ב"סלונים" שקד על פיתוח שיח אסתטי משלו, עיצב את דמות מבקר האמנות ותפקידו, וגיבש עמדה מנוגדת לנוקשות השמרנית של האקדמיה. בכתבים שתורגמו כאן באים לידי ביטוי כישרונו של דידרו להעלות את הסוגיות המרכזיות של הדיון האסתטי קודם שנולד הדיון הזה, וראיית הנולד של פילוסוף גאוני, שחזה את ההתפתחויות העתידיות להוליך את הציור אל האימפרסיוניזם והסוראליזם.