"בשיריה, ריטה קוגן, מבקשת, או מציעה, רישיון לשגיאות כתיב. השפה נרכשה, נלמדה ועיבדה את עצמה לדעת. לאחר הפנמה מוקפדת של השפה העברית וכתיבת שירים מדויקים בחריזה, בקצב ובמשקל, תוך הפגנת עושר פנימי עצום של מרחב השפה, הגיעה העת לשגיאות. מעבר להתמודדות ולעימות עם השפה שאינה שפת אמה, ריטה קוגן כותבת שירה טובה".