"אבל השיר מדבר. למרות התאריך, אף אם הוא מדבר גם הודות לו, החֵ ל בו, עליו ולקראתו, והוא מדבר תמיד על עצמו בעניינו־הוא או בדברו הסגולי ביותר, בשמו־שלו". שיבולת: לפאול צלאן מאת ז'אק דרידה, המתרחש במעבר הגבול בין היחס הפילוסופי ליחס הפואטי לשפה, הוא גם, בעקיפין, "שיבולת" לז'אק דרידה: "סוד הפגישה" בין הפילוסוף למשורר מוליך לפילוסופיה "פואטית" המתנסה בתאריך והמתמסרת באופן אבסורדי ליחידוּ ת. "הפילוסופיה מגלה את עצמה מחדש בסביבות הפואטי ואף הספרות".