גֶ'ן ויוּ מדוקס שרדו את הסיוט הכי גרוע של כל הורה. לאנה בתם בת החמש-עשרה נעלמה במהלך חופשה כפרית עם אמה ונמצאה לאחר ארבעה ימים מדממת, חבולה ומבולבלת. בשבתם ליד מיטתה בבית החולים הם חשים הקלה, אבל גם חרדה עצומה, שכן לאנה לא יכולה, ואולי לא רוצה, לספר מה קרה לה בימים שבהם נעדרה. איפה היתה לאנה? איך היא נפצעה? האם הנער שהתיידד איתה מעורב במעשה? איך שרדה לאורך כל הימים הללו? גם כשהיא חוזרת הביתה ואל שגרת הלימודים, לאנה מספקת את אותה תשובה מתסכלת שוב ושוב: "אני לא זוכרת." במשך שנים ניסתה ג'ן להרגיע את השדים שרודפים את בתה הצעירה ותמיד פחדה מהגרוע מכול. עכשיו אמנם הגיהינום שעברו הסתיים בשלום, אבל ג'ן לא יכולה להרפות מהצורך לגלות את האמת. בלי לספר ליו או לבתה הבכורה מג, יוצאת ג'ן למסע בעקבות לאנה, מסע שיוביל אותה להבנה עמוקה יותר של בתה הצעירה, של משפחתה ושל עצמה. שריקה באפלה עוסק בקשרים ובקשיים בחיי משפחה ועל החיבור השברירי אך התמידי בין אימהות ובנות. זהו סיפור על אשמה, פחד, תקווה ואהבה, ועל תחושה של אובדן זהות והיכולת למצוא את עצמנו אצל אהובי לבנו.