קַרְנִי הוּא חַד-קֶרֶן קָטָן. הוּא בְּדִיּוּק כְּמוֹ כָּל בְּנֵי מִינוֹ, אוֹ כִּמְעַט כְּמוֹתָם... יֵשׁ לוֹ רַעֲמָה בְּצִבְעֵי קֶשֶׁת בֶּעָנָן שֶׁמַּחְלִיפָה אֶת צְבָעֶיהָ בְּהֶתְאֵם לָרְגָשׁוֹת שֶׁלּוֹ.
 
קַרְנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהֵרָדֵם הַלַּיְלָה. הוּא עָיֵף, אֲבָל הוּא מִסְתּוֹבֵב וּמִתְהַפֵּך בַּמִּטָּה שֶׁלּוֹ. אוּלַי חָסֵר לוֹ מַשֶּׁהוּ. גַּלּוּ כֵּיצַד יַצְלִיחַ קַרְנִי לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לִשְׁנַת לַיְלָה טוֹבָה.
 
הַרְפַּתְקָה שֶׁל קַרְנִי + תַּרְגִּיל נְשִׁימָה וְדִמְיוֹן = לַיְלָה טוֹב!
 
סִדְרַת סִפּוּרִים שֶׁמְּלַמֶּדֶת לְזַהוֹת רְגָשׁוֹת וְלִשְׁלֹט בָּהֶם.