אין קווים מפרידים מאפשר הצצה לעולמה הפנימי על המטפלת: הפסיכולוגית והאם, אשר עסוקה בטיפול ודאגה לאחרים אך זקוקה ככל בני האנוש לדאגה ולטיפול. השירים עוסקים בתפקידים המגדריים בחברה, בהורות ובטיפול וטומנים בחובם שיח מעמיק וביקורתי. כתיבתה הרגישה, לעיתים מלאת כאב ולעיתים הומוריסטית, מצליחה לפרוט על הנימים הדקים של הנפש, כפי שרק אשת מקצוע מכירה.