פרסום קובץ הכתבים של השופט אנטונין סקאליה, מי שהיה שופט בית המשפט העליון בארה"ב, הוא אירוע בעל חשיבות רבה לחינוך המשפטי בישראל ולתרבות המשפטית בארץ. החומר הוא מרתק ובכוחו להוסיף ממד של עומק ועניין לדיון המתנהל כיום בישראל בשאלות של אקטיביזם שיפוטי והיחסים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.
"השופט סקאליה הוא אחד האידיאולוגים והדוברים המוערכים ביותר של הזרם המתואר בארצות הברית כשמרני. שמרנות מזוהה לעתים עם נוקשות, לאומנות, דבקות בעבר וצרות אופק, לעומת הליברליות המתוארת כפתיחות וקדמה. עיון בכתביו ובפסקי דינו של השופט סקאליה מפריך לחלוטין את הדעה הקדומה הזו. סקאליה, דמות ססגונית, נואם מרתק ומחונן ובעל חוש הומור, הינו אינטלקטואל המבסס את גישתו על רקע תרבותי והיסטורי רחב, ידע משפטי ויכולת אנליטית מרשימה, בצד הבנה עמוקה של התהליכים הפוליטיים ותפקידו של בית המשפט במשטר חוקתי-דמוקרטי. הוא גם מוכיח שבמסגרת השמרנות יש כר נרחב לא רק לניתוח היסטורי ואנליטי אלא גם למקוריות ולהתפתחות.
(מתוך ההקדמה מאת שר המשפטים לשעבר וחתן פרס ישראל לחקר המשפט, פרופ' דניאל פרידמן)

• מהו הבסיס המבטיח זכויות אדם: הסדרת היחסים בין הרשויות, או כתיבת מגילת זכויות?
• איזו חופשיות, אם בכל, נכון לתת לשופטים לצקת משמעויות חדשות בחוקים קיימים?
• כיצד מזמינה התפיסה העצמית של שופטים כעוסקים ב"ערכים" לחץ פוליטי עליהם?
• למה החשיב סקאליה הקתולי את עצמו כשופט היהודי בבית המשפט העליון?

אנטונין סקאליה (1936–2016), בן למהגרים מאיטליה, היה שופט בית המשפט העליון של ארה"ב משנת 1986 עד מותו. לקובץ בשם החוק נלקטו ותורגמו מבחר מאמרי יסוד שלו, הרצאות, נאומים ודעות מיעוט או רוב בפסקי דין – המשרטטים תפיסת עולם משפטית שמרנית מבוססת ובעלת נגיעה עמוקה למציאות הישראלית. לספר צורפה סקירה מקיפה של דמותו ומשנתו מאת ד"ר יהושע (שוקי) שגב.