הסטירות´ (Saturae) מאת הוראטיוס (8-56 לפנה"ס), המכונות בפיו גם ´השיחות´ (Sermones), הן מצד אחד ´רשימות´ לא פורמליות נסבות על ענייני דיומא, ומצד אחר הן טבועות בחותם פיוטי-רטורי מובהק, ואף שקולות במשקל ההקסמטר הדקטילי. הסטירות נדרשות בדלגנות לקטנית למשנות האתיות הרווחות, וכן למעמד סוגת הסטירה ותפקידיה, ליחסי לקוח-פטרון, לחיי העיר לעומת חיי הכפר, למאכלים, לכשפים וכיו"ב. הוראטיוס מנסה לשדל את בני דורו לנהוג המתינות ובסובלנות ולחסוך מעצמם הרבה אומללות ואי-נחת. ההומור, או, כדבריו, ´אמירת האמת בבת צחוק´, הם האמצעי היעיל ביותר לתקן את דרכיהם. לחיזוק טענותיו ונימוקיו הוראטיוס אכן מציג מצבים מגוחכים וטיפוסי בריות משונים (על פי רוב לא אישים בני דורו), וכך הוא פועל על השכל הישר של הקורא. בסטירות ´האתיות´ מתבטאת האיוולת האנושית במגרעות כגון חמדנות, ניאוף וחוסר סובלנות לחסרונות הזולת, מגרעות שמקורן בקיצוניות ובהפכפכות. בספר ניתן תרגום מלא של שמונה עשרה הסטירות במשקלן המקורי. המתרגמת היא פרופסור (בגמלאות) בחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטת תל-אביב. במוסד ביאליק ראו אור בתרגומה הוראטיוס, ´השירים (האודות)´; יובנאליס, ´הסטירות´, ו´שירי קאטולוס´ (עם דוד וייסרט).