המכשפה הגדולה הוא ספר השירה הראשון של גבריאלה טוכנר ומובאים בו שירים אוטוביוגרפים שכתבה מגיל 17 ועד 40. השירים עוסקים בנפש האדם והמורכבות שלה. משיגעון וטירוף הדעת מתוך כמיהה אל הבלתי ניתן להשגה, ועד אובדן התשוקה והנעורים. הטבע הוא כוח מיסטי נוכח בשירים, הוא כישוף, אשליה, אשר מוליך שולל, מביא לאבדון ואובדן, ויחד עם זאת הוא מצפן אשר מנחה את הכותבת אל הדרך הבטוחה חזרה הביתה. בעלי-החיים, לעיתים מוצגים כמקור לנחמה גדולה, עזר כנגדה, שותפים ומלווים לדרך, ולעיתים הם הכוח הפראי המבתר את החיים לחתיכות, וטורף את מה שנותר מהם כדי לשרוד:
 
עורבים חגים מעל ראשי
נשרים סועדים את ליבי
 
(מתוך השיר עורבים).
 
המוטיב החוזר בשירים הוא ההליכה לאיבוד והחזרה הביתה, ומה הוא בכלל המושג "בית" והיכן הוא נמצא.
 
גבריאלה טוכנר נולדה בשנת 1978 באשקלון. כותבת שירה מגיל 12. מוסיקאית ויוצרת, בעלת תור ראשון בקרימינולוגיה וספרות, ומטפלת רגשית בעזרת בעלי-חיים. עובדת כמדריכת שיקום עם מתמודדי נפש בעמותת אנוש.